סוכות תשע"ד

והיום בפינת הטרדישן לקראת סוכות- 

מהן סוכות? למה יושבים בהן? מה שרים בהן?

 

מהו המאפיין המרכזי של הסוכה?

במסכת סוכה דנים מהו הגובה המקסימלי המותר של הסוכה, במסגרת הדיון מביא רבא את הציטוט "בסכת תשבו שבעת ימים" ומבאר שמדובר בדירת ארעי – דירה זמנית. מעל גובה מסוים הוא אומר אדם לא בונה בית שהוא זמני ולכן אסור לבנות סוכה שהיא מעל לעשרים אמות (בערך עשרה מטרים)

והציטוט מהגמרא: "ורבא אמר: מהכא: (מכאן)  (מביא ראיה מהפסוק הבא) "בסכת תשבו שבעת ימים" (ויקרא כג, לט)  אמרה תורה כל שבעת הימים צא מדירת קבע ושב בדירת עראי. עד עשרים אמה – אדם עושה דירתו דירת עראי, למעלה מעשרים אמה – אין אדם עושה דירתו דירת עראי, אלא דירת קבע" (סוכה ב ע"א)

 

מהי דירת ארעי? מהי דירת קבע? למה דווקא בסוכות?

דירת קבע היא המקום שבו אנו יכולים להרגיש ביטחון ושליטה, הנה מה שעבדנו ועמלנו עליו, הנה בית הקבע שלנו, אנחנו מסוגלים להצליח ולהגיע להישגים והאגו צומח יחד עם ההערכה העצמית.

דווקא בסוכות, שהוא חג האסיף, הזמן שבו אנו חוזרים מהשדה עם כל היבול שהצמחנו ושהשגנו, עם הטפיחה העצמית על השכם, אלהים קורא לנו לצאת החוצה לדירת עראי, לדירה זמנית, דירה שלא עמלנו עליה שנים ושגם לא תישאר על כנה מעבר לשבוע ימים. מה אנחנו שם בחוץ בלי היבול שאספנו, בלי ההצלחות? מאיפה יונקת ההערכה העצמית שלנו? האם הכל אכן טמון בנו או גם בנסיבות, בגורל? עד כמה האגו שלנו תלוי באישורים החיצוניים של היבול שצמח והבית שנבנה? דירת העראי שאליה אנחנו יוצאים קוראת לנו להתבונן בשאלה עד כמה בית הקבע שלנו מעלה לנו את האגו את תחושת השליטה (נכונה או שמא אשליה?).. האם האגו הזה שצמח על ההישגים תלוי בהם? האם זה עושה אותנו שבריריים? מה יקרה אם הנסיבות ישתנו?

אולי בחוץ מתחת לכוכבים נמצא גם בסיס אחר להעצמה, לקבלה עצמית שלא תלויה בעוצמה, בבית, ביבול שצמח (או שאולי גם קצת נבל – לא תמיד ביחס ישיר למה שהשקענו בו..) ייתכן שנראה איך אנו בעלי ערך כאנשים בעלי צלם אלוהים, לא תלויים בהצלחה כזאת או אחרת.

והתבוננות נוספת קצת אחרת על מושגי הקבע והעראי בהקשר לפסוק הזה של חג הסוכות "וחג האסף בצאת השנה באספך את מעשיך מן השדה" (שמות כג, טז)

הקבע הוא המקום המוגן היציב, אנחנו בטוחים שם אך אנחנו גם יכולים להיתקע שם, להרדם, להתקבע.. פעם בשנה אנו נדרשים לצאת החוצה אל הלא מוכר והלא רגיל אל הארעי, הזמני. אל החוץ, אל מקום שמזג האויר משתנה בו, ואולי גם אנחנו יכולים להשתנות שם.

חג סוכות הוא חלק מחגי תשרי מהרצף של ראשהשנהיוםכיפורסוכות הוא "בצאת השנה" – בסיום השנה שהיא גם ההתחלה של השנה החדשה. בשלב זה אפשר להתבונן במעשינו ש"אספנו מהשדה" במהלך השנה, לצאת עם זה החוצה ולהתבונן ביבול שלנו, מה אנחנו מוכנים לשחרר מהקבע שנתקענו בו, ומאידך מה אספנו ונרצה להטמיע ולאמץ בחיים שלנו, שגם בשביל זה נדרשת יציאה מהשגרה, מהמוכר והקבוע..

 שיר לסוכות – 

http://www.youtube.com/watch?v=DnIKymc9Cxg

ופינת הנוסטלגיה-

http://www.youtube.com/watch?v=LfWm6hlpD7k

 

שתהיה לכולנו שנה מתוקה וחג סוכות משחרר מלא בשמחה ובברכה בכל מעשה ידינו ככתוב:

חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ:
וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ:
שִׁבְעַת יָמִים תָּחֹג לַה' אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר־יִבְחַר ה' כִּי יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל תְּבוּאָתְךָ וּבְכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ:

 

חג שמח!

יריב דוז ורבקה צוות תרבות בע"ם

 

 

 

ולמי שנשאר, שיר שלי (רבקה) שכתבתי לפני מליון שנה בהשראת לימוד מסכת סוכה – 

 

מְנַסָּה לָסוּךְ עַצְמִי בְּעַנְנֵיאֵינְסוֹף

לְעָרוֹת אֶל זְמַן אֲרָעִי שֶׁלִּי

קְצָת כּוֹכָבִים שֶׁל קֶבַע

שֶׁיִּשְׁטְפוּ אוֹתִי

מֵהַטֻּמְאָה

שֶׁל קֶבֶר הַתְּהוֹם

ראש השנה תשע"ד

לכל חברי ריוויזר היקרים, הקרובים והרחוקים,
היום בפינת התרבות שלנו:
* כמה מילים על ראש השנה
* גלויה
* שני מתכונים קטנים ומקוריים לחג
* לינק למתכון חמוד ומקורי אף הוא
* סרטון
* ושיר
כמה מילים על ראש השנה:
ראש השנה נקרא בפי חז"ל יום הזיכרון
מהו זיכרון? זיכרון קשור לזהות ולמשמעות. איבוד והעדר זיכרון משמעותם איבוד של הזהות והקשר שלנו לעולם, אבל הזיכרון כידוע סלקטיבי.. איזה דברים הוא כולל ואילו לא?
בראש השנה, יום הדין, המשפט, אלוהים "פותח" את ספר הזכרונות בו חרתה האנושות את פועלה. האנושות עומדת למשפט.
מהם הזכרונות העולים לפני האל בבואו לחרוץ את הדין?
בתפילת ראש השנה בסדר זכרונות אנו מזכירים פסוקים בהם מתואר אלוהים כזוכר. בפסוקים אלו בהם מופיע הזיכרון, אנו רואים הקשר מאוד מסוים: זכר הברית, זכר הקשר:
"הָלךְ וְקָרָאתָ בְאָזְנֵי יְרוּשָׁלַיִם לֵאמר כּה אָמַר ה' זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ אַהֲבַת כְּלוּלתָיִךְ לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ לא זְרוּעָה"
"וְזָכַרְתִּי אֲנִי אֶת בְּרִיתִי אותָךְ בִּימֵי נְעוּרָיִךְ וַהֲקִימותִי לָךְ בְּרִית עולָם "
הזכרון לא מופיע ככלי ל"אובייקטיביות" ולחריצת דין "צדק" אלא ככלי לחמלה ולחסד, לאפשרות נוספת שבה יש ויתור והזדמנות חדשה.
יהי רצון שנזכה גם בקשרים שלנו עם הזולת ועם עצמינו בסיטאציות של "דין" ומשפט, בהם הזכרונות עולים פעמים רבות ככלי לניגוח להיזכר דווקא בברית, בקשר, בגעגועים, בזכרונות שיתנו לנו כוח לחמול, להתקרב ולאהוב.
*גלויה:
Inline image 1
*מתכונים: בליל ראש השנה נהוג לאכול מאכלים שהם סימנים – למשל תפוח בדבש שהוא סימן לשנה טובה ומתוקה וישנה רשימת סימנים נוספת ששונה מעדה לעדה
אצלינו בבית יש שני סימניים מיוחדים:
הראשון עלי גפן ממולאים בגבינת חלומי – שיתגשמו בשנה זו כל חלומותינו (ואפשר להוסיף גם שנזכה לשבת תחת גפנינו ותחת תאנתינו):
רכיבים:
עלי גפן
גבנית חלומי פרוסה לרצועות של "אצבע"
בזיליקום
שום
מעט שמן זית
הכנה:
חולטים ושוטפים את עלי הגפן במים (אם הם מצנצנת עם מלח)
שמים על כל עלה אצבע של גבינת חלומי, בזיליקום ושום קצוצים ומזליפים מעט שמן זית
מגלגלים את העלה סביב הגבינה
שמים את כל העלים המגוגלים בתבנית בתנור ואופים עד שישחימו מעט
אפשר לאכול כך ואפשר להכין רוטב יוגורט או שמנת לטבילה של עלים אלו.
המתכון השני הוא של חצילים ממולאים בגבינת ריקוטה שיתקיים בנו הפסוק "והריקותי לכם ברכה עד בלי די":
רכיבים:
שלושה חצילים
שמן, מלח גס, פלפל גרוס
שתי חבילות של גבינת ריקוטה
שני בצלים גדולים
הכנה:
פורסים את החצילים לאורך, מניחים את הפרוסות בתבנית, שמים עליהם שמן, מפזרים מעט מלח גס ופלפל גרוס,
שמים בתנור על תוכנית אפיה או גריל עד שהם משחימים ואז הופכים צד מוסיפים שמן, מלח ופלפל ומשחימים גם צד זה.
אחרי כל נגלה שמים את פרוסות החצילים על נייר סופג לספוג עודפי שמן. (לחילופין אפשר גם לטגן את הפרוסות)
פורסים את הבצלים לחצי ואז לרצועות, מטגנים בשמן עד שהם מתקרמלים
ולאחר מכן מערבבים את הבצל המטוגן עם גבינת הריקוטה, אפשר להוסיף מלח ופלפל לפי הטעם.
מניחים רצועת חציל, עליה בקצה כף של תערובת הריקוטה והבצל ומגלגלים.
אפשר להגיש כך, אפשר לאפות את גלילות החצילים עם מעט רוטב בשמל או עגבניות.
לינק לעוגיות רימון מקסימות, אחלה תעסוקה לערב החג יחד עם הילדים (אם יש 🙂 או אם אתם ילדים בנפשכם)
*סרטון:
*ושיר:
 
חג שמח!
 
רבקה יריב ודוז
תרבות בע"ם.

ר"ח אלול תשע"ג

כמה מילים על היום
היום ראש חודש אלול
כלומר חודש בדיוק לפני ראש השנה.
חודש אלול מוקדש במסורת להתבוננות פנימית, לחשבון נפש ולתשובה.
מהי התשובה? ולמה לשוב?
במהלך החיים אנחנו מתרגלים לדרכים מסוימות, לשגרה, להתנהלות מסוימת כלפי החברה, המשפחה וכלפי עצמינו.
לא תמיד החיים שלנו משקפים את האופן שבו היינו רוצים לחיות אותם, שבו חלמנו עליהם, שבו אנו מחוברים לזהות ולאמונות שלנו.
המושג של התשובה מבוסס על האמונה שהמציאות שלנו ניתנת לשינוי: שאפשר לתקן, שאפשר להשתנות, שאפשר להתפתח ולהתחדש.
חודש אלול מוקדש לעצירה, למבט פנימה אל הרצון בשינוי, בתיקון,
הוא מציע מבט אל הגעגוע אל מה שהיינו רוצים להיות או להתבוננות על ההעדר בחיי היום יום שלנו ומתוך אמונה שהשינוי אפשרי להחליט באיזה שבילים אנחנו רוצים ללכת, מה אנחנו רוצים לעשות בשביל לשוב לעצמי שלנו, לרצון הפנימי, לאלוהים ולחלומות.
חודש טוב!