סוכות תשע"ד

והיום בפינת הטרדישן לקראת סוכות- 

מהן סוכות? למה יושבים בהן? מה שרים בהן?

 

מהו המאפיין המרכזי של הסוכה?

במסכת סוכה דנים מהו הגובה המקסימלי המותר של הסוכה, במסגרת הדיון מביא רבא את הציטוט "בסכת תשבו שבעת ימים" ומבאר שמדובר בדירת ארעי – דירה זמנית. מעל גובה מסוים הוא אומר אדם לא בונה בית שהוא זמני ולכן אסור לבנות סוכה שהיא מעל לעשרים אמות (בערך עשרה מטרים)

והציטוט מהגמרא: "ורבא אמר: מהכא: (מכאן)  (מביא ראיה מהפסוק הבא) "בסכת תשבו שבעת ימים" (ויקרא כג, לט)  אמרה תורה כל שבעת הימים צא מדירת קבע ושב בדירת עראי. עד עשרים אמה – אדם עושה דירתו דירת עראי, למעלה מעשרים אמה – אין אדם עושה דירתו דירת עראי, אלא דירת קבע" (סוכה ב ע"א)

 

מהי דירת ארעי? מהי דירת קבע? למה דווקא בסוכות?

דירת קבע היא המקום שבו אנו יכולים להרגיש ביטחון ושליטה, הנה מה שעבדנו ועמלנו עליו, הנה בית הקבע שלנו, אנחנו מסוגלים להצליח ולהגיע להישגים והאגו צומח יחד עם ההערכה העצמית.

דווקא בסוכות, שהוא חג האסיף, הזמן שבו אנו חוזרים מהשדה עם כל היבול שהצמחנו ושהשגנו, עם הטפיחה העצמית על השכם, אלהים קורא לנו לצאת החוצה לדירת עראי, לדירה זמנית, דירה שלא עמלנו עליה שנים ושגם לא תישאר על כנה מעבר לשבוע ימים. מה אנחנו שם בחוץ בלי היבול שאספנו, בלי ההצלחות? מאיפה יונקת ההערכה העצמית שלנו? האם הכל אכן טמון בנו או גם בנסיבות, בגורל? עד כמה האגו שלנו תלוי באישורים החיצוניים של היבול שצמח והבית שנבנה? דירת העראי שאליה אנחנו יוצאים קוראת לנו להתבונן בשאלה עד כמה בית הקבע שלנו מעלה לנו את האגו את תחושת השליטה (נכונה או שמא אשליה?).. האם האגו הזה שצמח על ההישגים תלוי בהם? האם זה עושה אותנו שבריריים? מה יקרה אם הנסיבות ישתנו?

אולי בחוץ מתחת לכוכבים נמצא גם בסיס אחר להעצמה, לקבלה עצמית שלא תלויה בעוצמה, בבית, ביבול שצמח (או שאולי גם קצת נבל – לא תמיד ביחס ישיר למה שהשקענו בו..) ייתכן שנראה איך אנו בעלי ערך כאנשים בעלי צלם אלוהים, לא תלויים בהצלחה כזאת או אחרת.

והתבוננות נוספת קצת אחרת על מושגי הקבע והעראי בהקשר לפסוק הזה של חג הסוכות "וחג האסף בצאת השנה באספך את מעשיך מן השדה" (שמות כג, טז)

הקבע הוא המקום המוגן היציב, אנחנו בטוחים שם אך אנחנו גם יכולים להיתקע שם, להרדם, להתקבע.. פעם בשנה אנו נדרשים לצאת החוצה אל הלא מוכר והלא רגיל אל הארעי, הזמני. אל החוץ, אל מקום שמזג האויר משתנה בו, ואולי גם אנחנו יכולים להשתנות שם.

חג סוכות הוא חלק מחגי תשרי מהרצף של ראשהשנהיוםכיפורסוכות הוא "בצאת השנה" – בסיום השנה שהיא גם ההתחלה של השנה החדשה. בשלב זה אפשר להתבונן במעשינו ש"אספנו מהשדה" במהלך השנה, לצאת עם זה החוצה ולהתבונן ביבול שלנו, מה אנחנו מוכנים לשחרר מהקבע שנתקענו בו, ומאידך מה אספנו ונרצה להטמיע ולאמץ בחיים שלנו, שגם בשביל זה נדרשת יציאה מהשגרה, מהמוכר והקבוע..

 שיר לסוכות – 

http://www.youtube.com/watch?v=DnIKymc9Cxg

ופינת הנוסטלגיה-

http://www.youtube.com/watch?v=LfWm6hlpD7k

 

שתהיה לכולנו שנה מתוקה וחג סוכות משחרר מלא בשמחה ובברכה בכל מעשה ידינו ככתוב:

חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ:
וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ:
שִׁבְעַת יָמִים תָּחֹג לַה' אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר־יִבְחַר ה' כִּי יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל תְּבוּאָתְךָ וּבְכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ:

 

חג שמח!

יריב דוז ורבקה צוות תרבות בע"ם

 

 

 

ולמי שנשאר, שיר שלי (רבקה) שכתבתי לפני מליון שנה בהשראת לימוד מסכת סוכה – 

 

מְנַסָּה לָסוּךְ עַצְמִי בְּעַנְנֵיאֵינְסוֹף

לְעָרוֹת אֶל זְמַן אֲרָעִי שֶׁלִּי

קְצָת כּוֹכָבִים שֶׁל קֶבַע

שֶׁיִּשְׁטְפוּ אוֹתִי

מֵהַטֻּמְאָה

שֶׁל קֶבֶר הַתְּהוֹם